תפארת בדק בית וליקויי בניה - פסק דין - הנתבעת : גד חברה לבניין בע"מ - ע"י ב"כ עו"ד גבל ורביבו
חיפוש באתר
לקוחות ממליצים
דוחות בדיקה לדוגמה
תפארת בתקשורת
ראיון עם מנכ"ל תפארת יצחק אפרתי במבט לחדשות
סרטון תדמית של חברת תפארת ביקורת מבנים
בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 047689/01


בפני:

כב' השופט ברנר חגי

תאריך:

17/09/2003



בעניין:

XXXXX עזרא

ע"י ב"כ עו"ד גנים


התובע;


נ ג ד


גד חברה לבניין בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גבל ורביבו



הנתבעת;


פסק דין


רקע עובדתי


1. התובע רכש ביום 14.7.1998 דירה הנמצאת ברחוב חדרה XX/XX, פתח תקווה, מאת הנתבעת אשר הנה חברה קבלנית. החזקה בדירה נמסרה לתובע ביום 28.8.1999.


2. לטענת התובע, לאחר קבלת הדירה נתגלו בה ליקויי בנייה רבים וחמורים. בעקבות כך, החל מיום 9.2.2000 פנה התובע מספר פעמים לנתבעת לשם תיקון הליקויים. בעקבות אותן פניות ביצעה הנתבעת מספר תיקונים בדירה אשר, לטענת התובע, לא הועילו.


3. ביום 24.10.2000 פנה התובע אל הנתבעת, באמצעות בא כוחו, בדרישה נוספת לתיקון ליקויי הבנייה תוך צירוף חוות דעת מומחה מטעמו. לאחר עיון בחוות הדעת הסכימה הנתבעת לתקן חלק מן הליקויים אשר צוינו על ידי המומחה, אולם סלע המחלוקת בנוגע לליקויים הנוספים נותר בעינו.


4. בעקבות כך הוגשה התביעה הנוכחית, בגדרה טען התובע כי לנוכח סירובה של הנתבעת לתיקון כל הליקויים, אין לאפשר לה עוד לתקן את הליקויים שנותרו ויש לחייבה בתשלום פיצויים לפי חוות דעת המומחה מטעמו בסך של 53,307 ש"ח בגין עלות תיקונם של הליקויים, וכן בתשלום פיצוי בסך 20,000 ש"ח בגין עגמת נפש.


5. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס אלפרד אירני (להלן: "המומחה"). ביום 4.4.2002 ניתנה חוות דעת המומחה אשר פירטה את הליקויים בדירה. במסגרת ישיבת קדם משפט שנערכה ביום 27.6.2002, הוחלט כי לאחר שהמומחה ישיב על שאלות הבהרה, יתוקנו הליקויים המפורטים בחוות דעתו. עוד הורה בית המשפט כי הנתבעת תדאג לדיור חלופי לתובע בזמן שבו לא יוכל לשהות בדירה עקב התיקונים.


6. ביום 10.10.2002 נתקיימה פגישה בין הצדדים בדירת התובע לצורך בדיקה ותיאום מועד לביצוע התיקונים. טוען התובע בתצהירו כי בפגישה זו הציב בפניו נציג הנתבעת, מר דורון מילר, שתי אופציות: הראשונה, תיקון כל הליקויים בדירה על ידי הנתבעת, כאשר תיקון ליקויי הריצוף יתבצע בדרך של הדבקת אריחי גרניט פורצלן; השנייה, תשלום פיצוי כספי בסך 35,000 כחלופה לתיקונים הנדרשים. לטענת התובע, הוא העדיף את האפשרות הראשונה אך דרש שהנתבעת תדאג לו לדיור חלופי במהלך תקופת התיקונים, דבר שהנתבעת לא היתה מוכנה לו. עקב מצבם הבריאותי של התובע ובת זוגתו, הוא נאלץ איפוא להסכים לחלופה השנייה, פיצוי כספי. מנגד טוענת הנתבעת כי הצעת הפיצוי היתה ביוזמתו של התובע והיא אף היתה מוכנה לשקול בחיוב אפשרות זו, בכפוף לשמירת סודיות מצידו של התובע, אלא שזמן קצר לאחר מכן נתקבל אצלה מכתב תלונה משכן של התובע, אשר התבסס והפנה לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט בתיק זה. לפיכך, בשל הפרת הסודיות על ידי התובע, חזרה בה הנתבעת מנכונותה לשקול הסדר כספי ועמדה על זכותה לתקן אך ורק את הליקויים בהם הכירה, תוך שהיא מסרבת להחליף את הריצוף כפי שהמליץ המומחה מטעם בית המשפט, ותוך עמידה על זכותה לחקור את המומחה על חוות דעתו.


7. הנתבעת טוענת כי יש לאפשר לה לתקן את הליקויים בדירת התובע, למעט ליקויים בריצוף, שהיא ממשיכה להכחיש את קיומם. מנגד, טוען התובע כי הנתבעת איבדה את זכותה לבצע תיקונים. לדידו, חזרתה של הנתבעת מהצעת הפשרה, וביטול הסכמתה לביצוע התיקונים לפי חוות דעת המומחה תוך הפרתו של הצו השיפוטי לתיקון הליקויים מעידה על חוסר נכונות אמיתית לתקן ולפיכך יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כספי.


8. בתיק זה מתעוררות השאלות העיקריות הבאות:


(א) מהם הליקויים הקיימים בדירה. נקודת המוצא לשאלה זו תהא בחינת חוות דעתו של המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט.


(ב) האם עומדת לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים. בהקשר זה עולה השאלה האם התובע אכן אפשר לנתבעת לתקן את הליקויים והאם הנתבעת מיצתה את זכותה לתקן את הליקויים.


(ג) בהנחה כי הנתבעת מיצתה את זכותה לתקן ליקויים, מהו הסכום שיש לפסוק לתובע.


חוות דעת המומחה


9. המומחה אירני מפרט בחוות דעתו מיום 4.4.2002 את הממצאים הבאים:


(א) נמצאה סטיית מלבן דלת הממ"ד מאנך דלת לא מכוונת - על פי ממצאי בדיקת אנכיות המלבן בכניסה לממ"ד נראה כי קיימת סטייה מהאנך המתבטאת בכ - 0.7%. המומחה המליץ על כיוון כנף הדלת.


(ב) נמצאו ליקויים בעיבוד תקרת הגבס בסלון ובמטבח - על פי חוות הדעת תקרת הגבס אינה מישורית בהתאם לתקן הנדרש, וזאת עקב התנתקות שכבות הגבס מיציקת הבטון. בהקשר זה, המליץ המומחה על חיזוק פלטות הגבס והחלקת משטח התיקרה.


(ג) ליקויים בריצוף- נמצאו למעלה מ- 20 יחידות ריצוף פגומות עקב חורים קלים וקילוף בשכבת המשטח העליון (גלזורה). על פי המלצת המומחה, ריבוי הפגמים אשר מפוזרים ברחבי הבית מחייבים את החלפת כל הריצוף בשטח הסלון, המבואה ופינת האוכל. זאת ועוד על פי חוות הדעת נקבע כי פגמים אלו נובעים מסוג וטיב החומר.


(ד) בשטח המרפסת נמצאו שני אריחי קרמיקה עם הפרשי גובה לעומת הריצוף הסמוך, אשר הומלץ להחליפם.


(ה) בחדר השינה נמצאו חמישה אריחי קרמיקה פגומים אשר הומלץ על תיקונם.


(ו) בתחתית האמבטיה נמצא פגם אובלי במידות 10/13 מ"מ אשר יש לתקנו. בנוסף נמצא כי קיים חוסר דיפון בדפנות האמבטיה.


(ז) בחדר השירותים נמצא כי הקיר והדלת בנויים בסטייה מן המישור. נמצא כי בדלת הכניסה לשירותי אורחים קיימת סטייה מישורית בהעמדת המשקוף. הסטייה מתבטאת בכ - 10 מ"מ וזאת לאורך כ - 60 ס"מ. המומחה קבע כי הליקוי הנו חזותי בלבד, ולפיכך המליץ על מתן פיצוי לתובע.


(ח) נמצא כי טיח חדר הממ"ד אינו מעובד ולוקה בבליטות ושקעים.


(ט) מידת פתח הכניסה לאמבטיה- 50 ס"מ- קטנה מן הנדרש בתקנים, דבר המצביע על ליקוי תכנוני. בנוסף, כאשר הדלת פתוחה בזוית של 90 מעלות, לשונית דלת הממ"ד מהווה ליקוי בטיחותי. על פי המלצת המומחה יש לתקן את הליקוי ובנוסף, לפצות כספית את התובע.


10. סיכומו של דבר, המומחה קבע כי עלות התיקון, כולל פיקוח הנדסי (ולפני מע"מ) הינה 13,800 ₪ לפי עלות לנתבעת. מתוך סכום זה, סך של 7,500 ₪ הינו בגין החלפת הריצוף במקומות עליהם המליץ המומחה. במקרה של ביצוע עצמי על ידי קבלן מטעם התובע, יש להוסיף 20%. עלות הפיצוי בגין ירידת ערך הינו 2,700 ₪. המומחה קבע כי התיקון ייארך 12 ימים וכי יש לאפשר לתובעים דיור חלופי בתקופה זו.


השגותיה של הנתבעת על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט


11. הנתבעת אינה חולקת למעשה על מרבית קביעותיו של המומחה, למעט בענין החלפת הריצוף. לטענתה, הפגמים שנמצאו בריצוף אינם חורגים מן המותר על פי תקן 314. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בהתאם לתקן זה ניתן להתיר בדירת מגורים מספר אריחים מסוג ב' בשיעור מקסימלי של 15% מן השטח הנבדק. הואיל ובמשטח הרלוונטי הונחו 200 מרצפות (המומחה קבע כי מדובר ב- 194 מרצפות- ראה ע' 11 לפרוטוקול), הרי שאחוז המרצפות הפגומות הינו 10% בלבד, בתחום המותר על פי התקן. זאת ועוד, גם אם היה פגם במרצפות, הרי שקיומן של 20 מרצפות פגומות אינו מצדיק את החלפת המשטח כולו וניתן להסתפק בהחלפה נקודתית של האריחים הפגומים.


12. נקודת המוצא של בית המשפט היא נכונות לאמץ את מסקנותיו והערכותיו של המומחה מטעמו. נכונות זו מבוססת על כך שהמומחה שמונה על ידי בית המשפט אינו ככל מומחה אחר. הוא מעין officer of the Court, בהיותו בלתי תלוי בצד זה או אחר. עצם מינויו על ידי בית המשפט מעיד על האמון הניתן בו, בזכות מקצועיותו, מומחיותו, ניסיונו והמוניטין ממנו הוא נהנה. ברוח זו נקבע בשורה של פסקי דין, כי רק נימוקים כבדי משקל יניעו את בית המשפט לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעמו. כך למשל נקבע בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי תק-על 90(2), 532:


"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בההעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."


וראה גם ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל חנן פ"ד נב(4), 563 ,עמ' 569:


"מתוך הדברים שהובאו לעיל עולה כי חוות-דעת מומחה נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך כלל את מסכת העובדות הרלבנטית והמסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה."


13. רק במקרים חריגים יסטה בית המשפט מחוות דעתו של מומחה מטעמו. המקרה הנוכחי אינו המקרה המצדיק סטייה כזו. לדידה של הנתבעת, המרצפות הפגומות הנן מרצפות מסוג ב' ולפיכך שיעורן עולה בקנה אחד עם המותר על פי התקן. דא עקא, המומחה בחקירתו טען כי הפגמים שמצא בחלק מהאריחים חמורים יותר מאלה שאמורים להימצא באריחים מסוג ב' (ראה ע' 13 לפרוטוקול). הנתבעת בסיכומיה המפורטים והיסודיים, מציגה חישובים מורכבים כדי לנסות ולהראות שניתן להשלים עם קיומם של פגמים ששטחם באריח אחד הינו 17.7 ממ"ר ומידתם 11.36 מ"מ. איני יכול לקבל טענה זו, ולו גם מן הטעם הפשוט שחישובים אלה מוליכים לתוצאה אבסורדית, לפיה יש להשלים עם פגמים כה משמעותיים. מכל מקום, המומחה גם ציין כי כשדיבר בחוות דעתו על ליקוי של קילוף, הרי שיכול להיות שמדובר גם בשבר או בנקב (ראה ע' 14 לפרוטוקול). ואכן, בחוות דעתו הוא מדבר על "חורים קלים ו/או קילוף". במקרה כזה ממילא קורס החישוב של הנתבעת, שיוצא מתוך ההנחה כי הפגמים כולם נובעים מהעדר זיגוג. חבל שהנתבעת לא ניצלה כראוי בהקשר זה את הליך שאלות ההבהרה לצורך ענין זה (שאלות ההבהרה מטעם הנתבעת היו כלליות ולא ירדו לפרטי הפרטים כפי שנעשה לראשונה במהלך החקירה הנגדית), ובמקום זאת, העדיפה לחקור את המומחה חקירה ממושכת, תוך הצגת שאלות מורכבות שהצריכו היזקקות למחשב כיס ותוך הצגת תיזות שונות בפני המומחה, לראשונה בחקירתו הנגדית. הואיל ומדובר במומחה מטעם בית המשפט ולא במומחה מטעם בעל דין, ניתן היה לצפות כי הנתבעת תעשה שימוש מושכל יותר בהליך של שאלות ההבהרה, דבר שהיה מקצר ומייעל את הדיון וגם מאפשר למומחה ליתן תשובות מפורטות ומנומקות, מבעוד מועד, ועוד בטרם ישיבת ההוכחות.


מכל מקום, מקובלים עלי בהקשר זה דבריו של המומחה מתוך חקירתו הנגדית:


"הקבלן, מכר את הריצוף כסוג א'. גם לסוג א' מותר שיהיה קצת סוג ב'. אבל עלינו לבדוק במדויק האם הפגמים עונים על מה שקורה בתוך סוג ב' לאורך כל הדרך ולא סעיף אחד בודד. אני מתכוון לכך שלפי התקן מדובר שרוחב הפגם של סוג ב' הוא 1.5 מ"מ ואני מצאתי פגמים ברוחב של 2 - 6 מ"מ. שנית, לגבי נקבים כתוב שהקוטר יהיה 0.8 מ"מ מקסימום ואני מראה 2 - 6 מ"מ וכך הלאה. לא כל מה שכתוב על סוג ב', עונה לי על מה שיש בדירת התובעים. לכן אי אפשר לראות את המרצפות כסוג ב' לכל דבר....אני אומר שזה נחות יותר מסוג ב', לפחות לגבי חלקן. כאשר ההגדרה היא סוג ב', היא צריכה לענות על כל הסעיפים. אם זה לא עונה על הקריטריונים, זה לא א' ולא ב' וזה לא שמיש." ( עמוד 13 בפרוטוקול )


14. בנוסף, איני משוכנע כלל ועיקר כי התקן מתייחס לכמות המותרת של אריחים פגומים בדירה, להבדיל מהכמות המותרת של אריחים פגומים באריזות ("מנות"), לפני הנחת הריצוף. במילים אחרות, יתכן בהחלט, ואין לי צורך להכריע בענין זה, כי התקן מסדיר את המותר והאסור בין יצרן האריחים לבין המזמין, אך לא בהכרח את היחסים בין מזמין האריחים (הקבלן) לבין רוכש הדירה. תימוכין לסברה זו ניתן למצוא בכך שמוסף א' לתקן מדבר על אישור "מנה של אריחים", ומנה של אריחים מיובאים מוגדרת כ"מכולה".


15. מעבר לכך, אפילו אם אניח כי כמות האריחים הפגומה אינה חורגת מן המותר על פי תקן 314, וגם אם אניח כי תקן זה אכן רלבנטי ליחסים שבין קבלן לרוכש דירה, עדיין אין בכך חזות הכל. התקן הוא "נקודת פתיחה" לבדיקת קיומה של אי התאמה, אך לא בהכרח "נקודת הסיום". במילים אחרות, התאמה לתקן מסויים אינה בהכרח "תעודת ביטוח" לקבלן אם בית המשפט מתרשם כי אכן מדובר באי התאמה של ממש באחד מאביזרי הדירה. לא בכדי קבע המחוקק מספר חלופות של אי התאמה בגדרו של ס' 4 לחוק המכר דירות, כאשר אי התאמה לתקן היא רק חלופה אחת מבין מספר חלופות. במקרה שבפניי הוכח כי המרצפות הפגומות מפוזרות בלב הדירה באופן בולט לעין. אין להשלים עם מצב בו קבלן יבקש להסתמך להגנתו על תקן מסוים כדי לחמוק מאחריותו הבסיסית כלפי רוכש דירה לאספקת דירה תקינה ואסתטית. בהקשר זה יפים דבריו של ד"ר איל זמיר מתוך ספרו חוק המכר (דירות), בעמודים 269-270 :


".... עמידה בדרישות התקנות והתקנים החקוקים למיניהם אינה פוטרת את המוכר מאחריות בשל אי התאמת הדירה או חלקים ממנה.... לשימוש רגיל ואיכות בינונית... ולתיאור הדירה בחוזה"


וראה גם בעמודים 388-389:


"אי ההתאמה עשויה להיות לא רק פונקציונלית, אלא גם למשל, אסתטית, אקוסטית או בטיחותית. הפירוש האמור למושג אי ההתאמה שולל במשתמע את הטיעון שלפיו יש לקרוא "אי התאמה" בפסקאות (2) ו (3) על רקע פסקה (1), כלומר, שאי התאמה בפסקאות (2) ו (3) נבחנת אך ורק באספקלריה של מה שקובעים במפרט, תקנים רשמיים ותקנות הבנייה. פירוש מצמצם שכזה אינו מתחייב מלשון הסעיף ומבנהו, ומבחינה עניינית אין לו הצדקה.... למשל ייתכן שבדירה ימצא פגם שמקור בביצוע רשלני של עבודה כלשהי, מבלי שהדבר יהווה סטייה מהמפרט או יהיה מנוגד לתקן או לתקנה כלשהי."


וראה גם בת"א (ירושלים) 469/88 זעפרני נגד רמט, שם נקבע, באותו הקשר ממש, מפי כב' השופט צ' טל:


"הקונה זכאי לקבל מוצר מוגמר כראוי, בלי פגמים אסתטיים, אקוסטיים ואחרים, גם אם אין לכך ביטוי בתקנים. התקנים נועדו שלא יפחת מהם אבל אין הם פוטרים את הבונה על פיהם מתיקון פגמים שלא נמנו"


ודוק, אף חוות דעתו של המומחה, המקובלת עלי, מייחסת חשיבות רבה לאופיים הבולט לעין של פגמי הריצוף:


"גודל הפגמים הם 2 - 6 מ"מ, בלמעלה מ - 20 יחידות. אלה פגמים שמציקים לעיניים. זה לב הדירה כי מדובר בסלון. דייר שמקבל דירה ומצפה לראות ריצוף תקין בסלון, זה לדעתי מונע ממנו להרגיש שיש לו ריצוף תקין ומושלם." (עמוד 11 לפרוטוקול)


לענין הטענה כאילו מדובר בפגמים שמקורם בחפצים שהפיל התובע עצמו, הרי שאפשרות זו נשללה מכל וכל על ידי המומחה:


"אם הייתי מקבל נקודה שתיים שלוש, שזה כאילו פגיעה של מכה של מכשיר כבד, זה נראה שזה כתוצאה ממכה או משהו כבד. אבל כשהפגמים מפוזרים בשטח הרצפה של הסלון, בצורה מפוזרת כפי שהתרשמתי, אין לי אפשרות להגיד שזה מכה אלא, מאחר ומדובר בדירת מגורים ואנשים גרים בדירה, יש למעלה מ - 20 יחידות, ולכן התרשמתי כפי שהתרשמתי." (עמוד 9 לפרוטוקול)



16. לפיכך, גם אם הייתי מקבל את טענת הנתבעת בנוגע למידת התאמתו של הריצוף לתקן, לא היה בכך כדי להועיל לה. זאת ועוד, מקובלת עלי טענתו של המומחה לפיה החלפת המרצפות הפגומות לבדן לא תועיל במקרה זה, בשל החשש מהבדלי גוון, ולפיכך יש לאמץ את המלצת המומחה גם בענין החלפת המשטח כולו. כמו כן, מקובלת עלי הסתייגותו של המומחה מן התמונות שהציגה בפניו הנתבעת כדי לנסות ולמזער את חומרת הליקויים. המומחה העיד כי "מתמונות אי אפשר לדעת כלום" ויש ממש באמירה זו, באשר התמונה מתמקדת מטבע הדברים בנקודה מאוד מסויימת, ומושפעת מזוית הצילום, המרחק מאובייקט הצילום, כמות האור וכיוצא בזה, ואין היא יכולה להוות תחליף לטביעת עינו של בעל מקצוע שהתרשם באופן בלתי אמצעי מטיבם של הליקויים במהלך ביקור בדירה.


17. אין גם ממש בטענת הנתבעת לפיה ליקויי הריצוף נתגלו רק בתקופת האחריות ולא בתקופת הבדק. במכתבו של התובע מיום 11.6.2000, נספח ג' לתצהירו, שנכתב בטרם חלפה שנת הבדק, מופיעה תלונה מפורשת בענין הפגמים בריצוף. לפיכך, נטל הראייה הוא על הנתבעת להראות כי אי ההתאמה נגרמה בשל מעשי התובע, כאמור בס' 4(א)(2) לחוק המכר דירות, ולא על התובע.


האם יש לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים?


18. כאמור, טוענת הנתבעת כי יש לאפשר לה לבצע את התיקונים בעצמה ואין מקום כלל לחייבה בתשלום פיצויים.


19. סעיף 4ב' לחוק המכר דירות קובע כי הקונה חייב לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן את אי ההתאמה. עיקרון זה נובע מכוחה של החובה המוטלת על הניזוק לאפשר למזיק להקטין את נזקו, וזאת משום שהדבר מקטין את עלות ביצועם של התיקונים, ומבטיח כי הליקויים אכן יתוקנו והדייר לא יעשה שימוש בכספי הפיצויים לצרכים אחרים. (ראה ת"א (חי') 1512/94 אלקיים נ. שיכון ופיתוח, פ"מ תשנ"ז(1) 451, 456-457). ההנחה היא שתיקון הפגם בידי הקבלן שביצע את העבודה, הוא הפתרון היעיל ביותר מבחינה כלכלית (ראה א' זמיר, חוק המכר (דירות), עמ' 501).


20. ב"כ התובע טוען בסיכומיו כי אין לאפשר לנתבעת לתקן את הריצוף משום שזו כפרה באחריותה לליקויים, לא הביעה נכונות כנה ורצינית לתקן את הליקויים ולא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה על ידי התובע לתקן את הליקויים. לטענתו, הסתייגותה העיקשת של הנתבעת מחוות דעת המומחה, יוזמת הפשרה מטעמו של מר דורון מילר לפיצוי כספי בסך 35,000 וחזרתו מהסכמה זו מעידה על חוסר תום לב, והעדר נכונות אמיתית לביצוע התיקונים. ב"כ הנתבעת טוענים כי המדובר הוא בפגם בר תיקון אשר שומה על בית המשפט לאפשר את תיקונו לאור ס' 4ב' לחוק המכר דירות ומדיניות הפסיקה בהתאם לאמור לעיל. אליבא דבאי כוח הנתבעת נעשה מאמץ כן לתיקון הליקויים אשר הוכשל על ידי התובע עצמו.


21. הכלל הוא שקבלן שכשל בנסיונות תיקון קודמים, לא יקבל הזדמנות נוספת לתקן את אי ההתאמה. בע"א 472/95 זלוצין נ. דיור לעולה, פ"ד נ(2) 858, 863 נקבע:


"אמנם, במקרה מתאים יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על-פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית...זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיניי אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש"


וראו גם בע"א 4445/90 עמיגור בע"מ נ. מאיוסט, תק-על 94 (2) ע' 674; ות.א. (ת"א) 98892/00 זיו נ. נאות מזרחי בע"מ (לא פורסם). כמו כן, אין מקום לאפשר לקבלן לבצע תיקונים אם כוונתו זו אינה כנה (א' זמיר, חוק המכר דירות, ע' 607).


22. יישומם של הכללים הנ"ל מוליך למסקנה כי אין לאפשר לנתבעת את ביצוע התיקונים, לאחר שלא ניצלה הזדמנות של ממש לתקן את הליקויים כפי שנקבעו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. הזדמנות זו קיבלה אפילו גושפנקא של החלטת בית משפט. במקום לנצל הזדמנות זו שנקרתה בפניה, בחרה הנתבעת להתמקח עם התובע מה יתוקן וכיצד יתוקן, כאשר הנתבעת מתנה את הסכמתה לרצף מחדש את האזורים הפגומים בויתור של התובע על זכותו לדיור חלופי בזמן העבודות, הגם שזכות זו הוכרה מפורשות בהחלטת בית המשפט. לטעמי, לא היה מקום להתנהגות כזו מצידה של הנתבעת, ומשנהגה כפי שנהגה, היא איבדה את זכותה לבצע את התיקונים. קבלן שנדרש לבצע תיקון של ליקויים, אשר דבר קיומם אושר על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אינו יכול לבחור לעצמו איזה מבין הליקויים הוא יתקן ואיזה לא, תוך שמירת הזכות להתדיין לגביהם בבית המשפט. הזכות לתקן אינה ניתנת לשיעורין. קבלן שמעדיף להתדיין בבית המשפט על מקצת הליקויים, לוקח על עצמו את הסיכון שבעשותו כן, הוא יאבד כליל את הזכות לתקן גם את אותם ליקויים שמלכתחילה הסכים לתקן. אינני מוכן לקבוע כי הנתבעת אכן הפרה צו שיפוטי כפי שטוען התובע, אך בוודאי שלא נהגה באופן העולה בקנה אחד עם החלטת בית המשפט מיום 27.6.2002, אשר ניתנה על יסוד הסכמת הצדדים, ועליה לשאת בתוצאות התנהגותה זו. מסקנתי זו מתחזקת לנוכח העובדה שגם כיום כופרת הנתבעת בכך שראוי להחליף את הריצוף הפגום, ויעידו על כך חקירת המומחה מטעם בית המשפט וסיכומי הנתבעת.


23. אין ספק כי התובע מצידו היה מוכן ליתן לנתבעת הזדמנות אמיתית לתיקון הליקויים, כעולה מפרוטוקול ישיבת יום 27.6.2002 כמו גם מן העדויות שנשמעו בפניי. "חטאו" היחד של התובע היה התעקשותו להתפנות מהדירה במהלך ביצוע התיקונים, כאשר זכותו לעשות כן עוגנה בהחלטת בית המשפט מיום 27.6.2002 כמו גם בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.


גובה הפיצויים


24. נותר איפוא לקבוע מהו שיעור הפיצוי לו זכאי התובע. בענין זה ראוי לאמץ את קביעותיו של המומחה אירני. כאמור, המומחה קבע כי עלות התיקון, כולל פיקוח הנדסי (ולפני מע"מ) הינה 13,800 ₪ לפי עלות לנתבעת. הואיל והתובע זכאי לבצע את תיקון הליקויים בעצמו, באמצעות קבלן מטעמו, יש להוסיף 20% על העלות שקבע המומחה וכן מע"מ. סך כל הפיצוי המגיע איפוא לתובע בגין עלות התיקונים הינה 19,541 ₪ נכון ליום חוות הדעת, 4.4.2002. לכך יש להוסיף פיצוי בגין ירידת ערך שנאמד על ידי המומחה אירני בסכום של 2,700 ₪.


25. המומחה קבע כי התיקון ייארך 12 ימים ויש לאפשר לתובע דיור חלופי בתקופה זו. התובע טען בתצהירו כי ראש נזק זה מסתכם בסכום של 12,000 ₪, כולל העברת תכולת הדירה ונקיונה, מבלי לפרט כיצד חישב סכום זה. המומחה קבע אמנם כי יש לאפשר דיור חלופי אך לא ציין כי יש צורך לפנות את תכולת הדירה. מאידך גיסא, התובע לא נחקר כלל על חלק זה של תצהירו. נראה לי כי הפיצוי הנדרש בענין זה הוא מוגזם, ופיצוי בסך של 600 ₪ לכל יום פינוי הוא הסכום הסביר בנסיבות הענין. לפיכך זכאי התובע לפיצוי בסך 7,200 ₪ בראש נזק זה.


26. בנוסף זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. אין ספק כי במקרה דנן נגרמה לתובע עוגמת נפש, ועיקרה עוד לפניו: הצורך לפנות את דירתו למשך 12 יום כדי לתקן ליקויים בדירה שרכש במיטב כספו, על אי הנעימות, הטירדה והטירחה הכרוכים בכך. אני מעריך עוגמת נפש זו בשיעור של 8,000 ₪.


27. סוף דבר, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:


(א) סך של 19,541 ₪ בגין עלות התיקונים. סכום זה צמוד למדד תשומות הבנייה החל מיום 4.4.2002 ועד ליום מתן פסק הדין. מיום מתן פסק הדין ואילך יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


(ב) סך של 2,700 ₪ בגין ירידת ערך. סכום זה צמוד למדד תשומות הבנייה החל מיום 4.4.2002 ועד ליום מתן פסק הדין. מיום מתן פסק הדין ואילך יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


(ג) סך של 7,200 ₪ בגין דיור חלופי. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.


(ד) סך של 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.


(ה) סך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.



ניתן היום יט' באלול, תשס"ג (16 ספטמבר 2003) במעמד הצדדים.



חגי ברנר, שופט

פסק דין - הנתבעת : גד חברה לבניין בע"מ - ע"י ב"כ עו"ד גבל ורביבו

ראיון בערוץ 10 עם מנכ"ל חברת תפארת
    לקבלת הצעת מחיר

    המלצות לקוחות

    מר אפרתי הנכבד שלום .
    איש יקר אני מודה לך על עזרתך בקשיים שנצברו מול הקבלן עצותיך המקצועיות וחוות הדעת שסיפקתם פתרו עבור הקבלן והן עבורנו את כל המחלוקות.
    שני דודל פתח תקוה.

    לכבוד תפארת.....
    הנדון: ליקויי בניה.
    מר אפרתי רצינו להביע בפניך את תודתנו לכל העזרה שנתת לנו מיום כניסתנו לדירה החדשה ועד להבאתה למצב ראוי ומושלם לדיור.
    תודה רבה
    זוננשיין מירב ומוטי.

    לכבוד מר אפרתי מנכ"ל תפארת.....
    שולח לך שי צנוע זה בצירוף מכתבי לאות הערכה והוקרה על עזרתך בהתמודדות עם הקבלן .

    לכבוד תפארת...
    לידי המנכ"ל מר אפרתי
    ברצוננו להודות על היחס החם והעזרה שנתת לנו בנושא ליקויי הבניה בסופו של יום הקבלן חוייב לשלם לנו סך 45,000 ₪ בעקבות הליקויים שבדוח שביצעתם עבורנו..
    בתודה
    רונן וחגית ערוסי.
    לכבוד חברת תפארת.....
    הנדון : הערכה רבה בעזרה שנתתם לנו.
    בפנייתנו לחברתכם עמדו בפנינו עוד 2 הצעות שקיבלנו מקולגות שלכם, הצעות אף זולות מהצעתכם. אך ב"ה משהו בקול וביחס שנשמע כבר מההתחלה בצד השני של הקו שכנע אותנו לבחור בכם. היום בתום התהליך אנו ממש ממש מודים לה שבחרנו בכם. התוצאה מדהימה- קיבלנו מהקבלן תיקונים ע"ס הנחייתכם( נציין בזאת שליפני חוות הדעת לא עזרה שום פניה שפנינו לקבלן!!) וכן פוצינו בחניה נוספת בשווי לא מועט.
    תודה רבה ויישר כוח.
    הצטרף אלינו לפייסבוק!