נכתב על ידי יצחק אפרתי

מבוא
כיום יש נטייה בישראל ליישב סכסוכים בדרכי בוררות.
בישראל קיימים שני סוגי בוררויות- רשות וחובה. בבוררות בתחום יחסי העבודה, למשל גוף חיצוני ניטרלי מקבל על עצמו, לפעמים בעזרת נציגי הצדדים המסוכסכים, להחליט בעבור הצדדים בנושאים השינויים ביניהם במחלוקת.החלטת הבורר היא לחלוטין מחייבת, את שני הצדדים, ולא מאפשרת לפנות לאחר מכן לגורם נוסף בפתרון הסכסוך . אלא לערער עליה בפני בית המשפט. בוררות אחרת היא בוררות רשות- אדם מסכים לדון בפני בורר וחותם על שטר בוררות המחייב אותו כמו פסק דין רגיל
מספר גופים הקימו לעצמם מעין בוררות חובה- למשל החרדים מצפים שכל אחד מהם ידון בפני בית דין רבני, ומנסים לכוף את מי שלא מסכים לבא בפני בית הדין הרבני ע"י הוצאת" כתב סירוב" מעין חרם על אותו אדם בקהילה החרדית. ובבורסת היהלומים מחייבים כל חבר בורסה או דייר בבנייני הבורסה .בעת הגשת בקשתו לחברות או לקבלת תג דייר לחתום על התחיבות להסכם בוררות בפני מוסד הבוררות בבורסה ישנם מספר עדיפויות לבורר פנימי כשהעיקרי שבהם הוא מניעת הפרסום מחוץ לבורסה על סכסוכים עסקיים. סכסוכים אינם מוציאים שם טוב לעסקים והמהלך התקין של העסקים יכול להיפגע. הוא הדין בליקויי בניה- אף חברת בניה לא מעוניינת כי שמה יתנוסס על פסקי דין.
השאלה היא האם הדבר יכול להיות מסור לבוררות. כפי שנראה להלן הדבר אינו פשוט כלל ועיקר בשל החסרונות של הבוררות ובעיקר בשל סעיף 3 לחוק:
סעיף 3 לחוק הבוררות קובע, כי: ״אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים״.

היות וליקוי לבניה אינם יכולים לשמש נושא להסכם אין ה יכולים להיות נושא לבוררות.

עם זאת כפי שנראה להלן- כוח השוק חזק הוא- בתי המשפט ברצותם להקל על המערכת קבעו אחרת.


1 עיקרי דיני הבוררות
על פי חוק הבוררות (תשכ"ח 1968) החובה העיקרית של הבורר היא לפעול על פי סמכותו. כאשר מנסים להשיב על השאלה האם חרג הבורר מסמכותו יש לפנות למקור סמכות הספציפית והוא הסכם הבוררות. שאלת היקף סמכותו של הבורר נמסרת להכרעתו של בית המשפט ולא להכרעתו של הבורר .
הבורר, לאחר תיתו את פסק הבוררות סיים את תפקידו ולא יהיה רשאי להוסיף או לגרוע דבר מהפסק גם אם הגיע למסקנה כי טעה בפסק .
בעניין חברת הפולט נקבע כי כאשר המערערת חתמה על הסכם בוררות עם המשיב בקשר למימוש זכויות ובו מינתה כבורר יחידי בסכסוך זה את אחד מעובדי המחלקה ליחסי עבודה במשרד העבודה- "ממונה על יחסי העבודה"- אין בכך לפסול אותו מבחינת חוק הבוררות תשכ"ח, כבורר, אם מתמלאים שאר התנאים לפעולתו כבורר .
בע"א מס' 5219/91 עמיר פורת נגד מיכאל פורת בית המשפט העליון פסק כי סעיף 22(ד) לחוק הבוררות מקנה לבית המשפט סמכות לתקן ליקויים בפסק הבוררות, שהבורר עצמו רשאי היה לתקנם, וזאת תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו. רשימת הליקויים, שאותם רשאי בית המשפט לתקן לפי סעיף זה, הינה רשימה סגורה, המפורטת בסעיף 22(א)(1) ו-(2), ובין היתר מוסמך בית המשפט לתקן את פסק בורר אם נפלה בו טעות בחישוב.
כמו כן נקבע כי כאשר פסק בוררות איננו מפרט את דרך החישוב שהביאו לקבוע סכום מסוים, לא ניתן לעמוד על דרך החישוב שקבע לעצמו הבורר ולפיכך לקבוע כי טעה טעות בחישוב. הדבר אפשרי רק כשקבע הבורר דרך חישוב מסוימת אך לא הלך בדרך זו עד לקבלת התוצאה. במקרה כזה ניתן להסיק, כי טעה טעות שבחישוב, הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט.
אם בהסכם הבוררות נקבע, כי הבורר לא יהא חייב לנמק את החלטתו ופסק הבורר לא פירט את דרך החישוב ולא נימק את השיקולים העומדים ביסוד פסיקת הסך שנפסק, לא ניתן לקבוע שנפלה טעות.
הכלל הוא שסעיף חוזי שמבקשים לראות בו הסכם בוררות יש לפרשו פירוש דווקני, מאחר שהוא סוגר או חוסם הדרך לבית המשפט .בבוררות בבורסה הבוררים לא חייבים לנמק ולא מציגים את דרך החישוב .למרות שקיימת ערכאה שנייה (נקרא "שמיעה מחודשת")
ב רע"א 2787/08 גבריאל חדד נ עמוס פוזילוף
החזיר בית המשפט את פסק הבוררים שינמקו .כדי שיהיה ניתן לעקוב אחר שיקול הדעת של הבוררים .וכשלא נימקו החזיר שוב הפסק לבוררים כדי שינמקו .

1.1 סדרי דין
על פי חוק הבוררות הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי-הדין הנוהגים בבתי-המשפט.
אחרי שהבורר קיבל לידיו את שטר הבוררים ואת כתב המינוי, מחובתו להזמין את בעלי הדין לבירור הסכסוך, אף כי אינו כבול בסדרי הדין הרגילים.
תאריך הישיבה ומקומה נקבעים לפי שיקול דעת הבורר, ויש להודיע על כך לכל בעלי הדין. תקנות הפרוצדורה האזרחית 1938 אינן חלות על ניהול הבוררות אולם אם הבורר אינו מזמין את בעלי הדין אישית עליו לדאוג למסירת ההזמנה לידם.
הבורר חייב לנהל פרוטוקול ולרשום בו את עיקרי הדיון, אך צורת הניהול מסורה במידה רבה לשיקול דעתו ואם מכיל הפרוטוקול את החומר הדרוש לבורר למילוי תפקידו כראוי לא יתערב בית המשפט, אף אם חסרים בו פרטים אחדים. ספק, אם בורר חייב לרשום את הפרוטוקול במו ידיו. למרות זאת בעניין תאופיק בית המשפט פסק כי ניהול פרוטוקול הוא עניין מובהק של סדרי דין, ואם הבורר אינו קשור בסדרי הדין, הנוהגים בבתי המשפט, אין הוא חייב מכוח הדין לנהל פרוטוקול; סעיף 24 לחוק הבוררות, המונה באופן ממצה את העילות לביטול פסק בוררות, אין בו עילה כזאת, הנובעת מחסרונו של פרוטוקול.
לעיתים הצדדים משחררים בשטר הבוררות את הבורר מן החובה לנהוג לפי סדרי הדין המקובלים בבתי המשפט ומדיני הראיות. אומנם גם לשחרור כזה מגבלות ואין בו כדי להכשיר כל מעשה של הבורר. אם חרג הבורר מן העקרונות האלמנטאריים של ניהול משפט, כגון ששמע בעל דין אחר שלא בפני יריבו נמצא כי סטה לא רק מסדרי הדין אלא התנהגותו אינה התנהגות של מי שממלא תפקיד שיפוטי והדיון יפסל.(נוסח הסכם הבוררות בבורסה משחרר את הבוררים מלכתוב פרוטוקול, ובפועל כותבים בדרך כלל פרוטוקול חלקי וזה עוזר לבוררות בעת שמיעה מחודשת (מעין ערעור) .
לפי תקנות סדרי-הדין בענייני בוררות, התשכ"ט1968- בעל-דין הרוצה באישור פסק-בוררות על ידי בית-המשפט, יגיש בקשה על כך ע"י הודעה. בקשה לבטל פסק-בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר תוגש בדרך המרצה (סוג של הליך משפטי). המשיב רשאי להתנגד לאישור פסק-בוררות בדרך בקשה לביטולו, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה לו ההודעה, אולם בית-המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק-בוררות; אושר הפסק – דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית-המשפט.לא ייזקק בית-המשפט להתנגדות לאישור פסק-בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו.
אם המשיב לא התנגד יאשר בית-המשפט או הרשם את הפסק ואין צורך לשמוע את בעלי-הדין.
נקודה חשובה היא כי רואים הסכם בוררות כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם. אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.
הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר-חליף, כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם. למרות העדיפות הניתנת לבוררות, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.(בבורסה כל חבר או דייר חותם על תניית הסכם בוררות שמחייב אותו להתייצב לבוררות. לפני תחילת הבוררות הוא חותם שוב על שטר בוררות . מי שמסרב לחתום מחייבים אותו לבוא ויוציאו פסק בלעדיו מכח הסכם הצטרפותו .
1.2 אי מילוי חובות
לבורר אין מעמד על ולכן בית-המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד המקרים האלה:
1. נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים;
2. התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי-דין;
3. נבצר מהבורר למלא את תפקידו.
בורר גם יכול להתפטר בעצמו. ראה רע"א 1162/12 אפרים שכטר נ מנחם מגן הבורר גולפינגר התפטר ונסו למנות שופט בדימוס לבורר במקום הבוררים המוסכמים.
1.3 דיני ראיות
על פי חוק הבוררות הבורר לא יהיה בדיני הראיות הנוהגים בבתי-המשפט.
לא קבעו הצדדים אחרת, חייב הבורר לנהוג לפי דיני הראיות הכללים הנהוגים בבית המשפט, אך אין זאת אומרת שאם לא עשה כן, מן ההכרח שפסקו יפסל בשל כך. עם דיני הראיות שבורר מצווה לקיימם נמנה גם סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני. ההסכם בין הצדדים הוא המקור המשפטי המחייב את הוראות הבוררות. אולם צריך שהתנהגותם של הצדדים בנושא זה תתיישב עם ההוראות הקבועות בחוק בנידון. במידה שכך הדבר, יכולים הצדדים ליהנות מפירות החוק האמור המסדיר את הבוררות על כל היבטיה. מהעובדה עצמה שבמסמך אשר בו מבקשים לראות "הסכם בוררות" לא נאמר שהכתב נועד "למסור לבוררות סכסוך" אין ללמוד כי לא לבוררות התכוונו הצדדים. באותה מידה, אין ללמוד מעצם העובדה שבמסמך אשר בו מבקשים לראות "הסכם בוררות" מדובר במסירת סכסוך להכרעתו של גוף פלוני, כי לבוררות, ורק לבוררות, התכוונו במסמך .
אין הכרח בכך שבעשותם הסכם בוררות יזדקקו הצדדים במפורש לדיבור "בוררות". די אם מתגלה מן ההקשר כי לבוררות התכוונו לגילוי הכוונה טוב ליתן את הדעת לבקשה היינו:
1. לתקנה בה נקבע עניין "ישוב הסכסוכים" ולכלל תקנות ההתאגדות.
2. למהותו של הפורום שלהכרעתו נמסר הסכסוך.
3. למעמד המשפטי של התאגיד שהתקנות מהוות את חוקתו.

יש להבחין לענין "ישוב סכסוכים" בין אגודה שיתופית לבין חברה, ויש לפרש את תקנות ההתאגדות של חברה בהתאם לכך .
אין הכרח בכך שבעדותם הסכם בוררות יזדקקו הצדדים במפורש לדיבור "בוררות"- די אם מתגלה מן ההקשר כי לבוררות התכוונו. אין לראות בכך "הסכם בוררות" גם אם יטען מי שיטען שבנסיבות העניין תקנה מסוגה יכולה להיות "הסכם בוררות" הרי כאשר מדובר בתקנה שאינה ברורה דיה ופירושה הנכון מוטל בספק, הרי קיים "טעם מיוחד, שלא לעכב את ההליכים בפני בית הדין
.נוסח התקנון סעיף 71 רואה את החתימה להצטרפות לבורסה כחתימה על הסכם בוררות ולמרות זה מחתימים פעם נוספת את הצדדים על טופס הסכמתם לבוררות בפני הבוררים) וזאת מכוח תניה בתקנון בורסת היהלומים לפיו מחלוקות שהתגלעו בין חברי בורסת היהלומים יוכרעו על ידי המוסד לבוררות ( רע"א 10567/08 ורע"א 1504/09 מאיר הוברמן נ אילן ישי בורכוב)
1.4 הבאת עדים
לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת סמכים כפי שהיא נתונה לבית-המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי לפסוק להם שכר הוצאות. סעיף 13 לחוק הבוררות מקנה לבורר סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים, וסמכות לפסוק להם שכר והוצאות, ממש כסמכות בית משפט. האם חייב הבורר להזמין את כל העדים או שמא יש לו שיקול דעת בנידון? לדעת אוטולנגי במסגרת סמכותו יכול הבורר גם לסרב להזמין עד, אם הוא משוכנע שעדותו אינה רלוונטית. סדרי הדין בבוררות בבורסה מחייבים לשמוע רק עד שהתייצב בפני הבוררים.יש בוררים שמסרבים לשמוע עד וזה יוצר פתח לעירעור בפני בית המשפט .
בע"א 51\207 נפסק כי רשאי בורר להזמין כל אדם בתור עד, אף אם לא נקבע על ידי הצדדים.בבורסה מחויבים החברים הדיירים ובעלי תג כניסה קבוע לבא להעיד בבוררות.
עד המעיד בבוררות, חובותיו וחסיונותיו יהיו כשל עד המעיד בבית-המשפט.
1.5 סודיות
כאשר שני צדדים באים לדיון בבית המשפט, הדיון הינו פומבי אלא אם מדובר במקרים חריגים. כך, היתרון הבולט ביותר של הבוררות הוא הסודיות. כאשר שני בעלי דין רוצים כי פרטי הסכסוך בניהם יישארו חסויים (יכול להיות כי הם דנים ביניהם בעניינים לא חוקיים) הם רשאים לבקש מהבורר כי לא יפרסם זאת. הדבר אינו מעוגן בחוק, אולם לא נהוג להזמין אדם שאינו בעל דין או עד לדיונים וכן אין סמכות לדון בבורסה בדברים שאינם חוקיים נתון לפרשנות הבורסה מה נחשב חוקי ונעשית הפרדה בין החלק הפלילי שלא דנים לחלק החשבונאי שדנים וכל עוד המשטרה או בהמש"פ לא אסר הדיון הבוררות נמשכת. עם זאת חוקיות הנושא נתונה לפרשנות הבורר ויש דיונים מוקדמים האם הנושא חוקי אלא אם כן המשטרה בודקת בעצמה ואוסרת על המשך הבוררות
מסמכים שהוצגו בבוררות, השימוש בהם צריך להיות מוגבל לצרכי הבוררות. שימוש בהם לצרכים אחרים מהווה התנהגות שלא בתום לב. על הבורר אין חובת חיסיון ולכן אם ייחקר בבית המשפט על דברים שנאמרו בבוררות לא יוכל לסרב לגלות ראיה שהגיעה אליו תוך כדי כהנו כבורר ולכן.בבורסה לא כותבים הכל בפרוטוקול .וזה נותן פתח לאדם לשנות גרסתו מערכאה ראשונה לשנייה .

1.6 מספר הבוררים
בוררות יכולה להיות ע"י בורר אחד או ע"י קבוצת בוררים (בוררות זבל"א).
חוק הפרשנות 1981 מורה כי "פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם" ולכן אם רוב הבוררים מתכנסים, הרי לישיבה תוקף.
בעל הדין יכולים למנות לעצמם נציג שייצג אותם, והוא יהיה רשאי לפעול בשמם.
הבורר רשאי לדחות תביעה או לאשר את התביעה אם אחד הצדדים לא הופיע בפניו. אולם, הבורר לא יקיים ישיבה בהעדר בעל-דין אלא אם הזהיר אותו, בכתב או בעל-פה, שידון באותה ישיבה בהעדרו אם לא יתייצב.
לבורר סמכויות כפיה וענישה על אי ציות להזמנה.
בעניין גבסו בית המשפט העליון פסק כי אין כל תימוכין להשקפה, שאין בורר יכול לתת פסק-דין נגד בעל דין, שאינו מקיים את צוויו ואף אינו טורח, הוא עצמו, להופיע לדיון, אלא אם כן ברר לו, למעלה מכל ספק, שבעל הדין מתעלם מן הבוררות או מחבל במהלכה.
אין לבוא בטרוניה על בורר אם לפי החומר שלפניו הוא נהג על-פי סדרי דין תקינים. דיון לפני בורר עשוי להיות פורמאלי פחות וחופשי יותר מאשר הדיון בבית המשפט, אולם אין פירושה של גישה רחבה וליברלית לקיומם של סדרי דין בבוררות, שהבורר חייב להעלים עין מרשלנות ומזלזול חוזר ונשנים באופן ניהולה. הראוי לחזק את ידיו של בורר יעיל, שבלי לפגוע בכללי הצדק הטבעי עשה כל מה שביכולתו כדי להביא לסיומה המהיר והיעיל של הבוררות.
מה כדאי לצדדים לבחור – בורר יחיד או בוררים אחדים? ואם מספר בוררים – האם ימונו בולם יחד ע״י כל הצדדים או שמא ימנה כל צד את הבורר מטעמו? כל אחת מהאפשרויות – ומגרעותיה ויתרונותיה בצידה. כדאי להביא בחשבון שיקולים שונים, שעיקריהם מפורטים להלן.
1.7 בוררות דן יחיד
א. חסרונותיה
החסרון של בוררות דן יחיד היא התלות באדם אחד בלבד: העלול להיות מוגבל בתחומי התמחותו וידיעותיו המקצועיות, בעוד שהכרעה בבוררות הספציפית תצריך ידע בתחומים נוספים זו של שבטו או לחסדו יהיו נתונים המתדיינים, המעדיפים לעיתים, מבחינה פסיכולוגית, שהפסק יהיה תוצאה של שיקולים ודיונים יסודיים בין מספר בני ארם.
ב. יתרונותיה
לקביעת בורר דן יחיד יש מספר יתרונות: 1. גורם המימון. ככל שקטן מספר הבוררים – כך תפחת מעמסה הכספית שעל הצדדים. בוררים נוהגים בדרך בלל לגבות את שכרם תוך כדי הדיונים, את משני הצדדים כאחד. באופן וה, מתחלקים כל הצדדים בנטל ההוצאות השוטפות שווה בשווה. אמנם בסופו של דבר, עשר הבורר לפסוק לצד הזוכה גם את החזר הוצאותיו מהצד המפסיד, אולם אין כל בטחון בדבר. לכן גורם המימון הוא גורם חשוב בהכרעת הצדדים לבחירה כבורר דן יחיד.

בוררים אחדים, לעומת זאת, ניתן לשער שכל בורר ירצה לנמק את דעתו ולהצדיק את עמדתו. הפירוט וההנמקה יקלו, כמובן, על מציאת נימוקים להתערבות בית המשפט. יתכן שמכלול היתרונות הללו גרם לכך, שהמחוקק בחר לקבוע בתוספת כי ״הבוררות תהיה לפני בורר יחיד, אם לא נקבע מספר בוררים גדול יותר״.

בוררות זבל׳׳א
נוכח כל היתרונות של בוררות דן יחיד ניתן למנות, במקביל, את חסרונותיה של הבוררות זבל״א: מבחינת המימון, היא ודאי תהא יקרה יותר, בשל ריבוי המחליטים; מבחינת גורם הזמן, היא ודאי תימשך יותר, בשל הקושי בתאום מועדים בין מספר גדול יותר של אנשים; מבחינת סופיות הפסק, יחסית יהיה קשה יותר להגיע לכלל החלטה, בפרט שאם לא בגלוי, הרי שבתת ההכרה כל אחד מהבוררים לפעמים עדיין רואה את עצמו כמייצג את עמדת הצד שמינה אותו. הדבר מביא לידי קבלת הכרעה לאחר התפשרות, ובמקרה של התבצרות כל אחד מהם בעמדתו – בסופו של דבר ייזקקו הבוררים למינוי בורר נוסף, או בורר מכריע, מה שיכביד עוד יותר מבחינה תקציבית ומבחינת משך הזמן.

2 בוררות בליקויי בניה
סעיף 3 לחוק הבוררות קובע, כי: ״אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין
הצדדים״. בית המשפט העליון, בבואו ליתן פרוש לסעיף זה, קבע, כהלכה פסוקה ומושרשת היטב, במספר
ענפים של המשפט הישראלי, שזכויות המוקנות לצד בחוזה על ידי הוראות בחוקי מגן(״חוקים קוגנטיים״)
אין להתנות עליהן בחוזה עצמו, ואין הן יכולות להיות נדונות ומוכרעות בבוררות. כך נפסק לגבי זכויות
עובד הנובעות מחוקי המגן במשפט העבודה, כך נפסק גם לגבי זכויות דייר הנובעות מחוק הגנת הדייר, כך
נפסק גם לגבי חוק שוויון זכויות האישה, ועוד.
ליקויי הבניה הינם בבחינת ״אי-התאמה״ על פי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), התשל״ג-1973. סעיף 7א׳
לאותו חוק קובע גם, כי: ״אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה״, דהיינו, חוק זה הינו חוק
קוגנטי שלא ניתן להתנות על הוראותיו. עוד נקבע בפסיקה, שחוקי התכנון והבניה, כולל כל התקנות
שהותקנו מכוחם, הינם בבחינת הוראות קוגנטיות שלא ניתן להתנות עליהן. על סמך הוראות אלה נטען לא
אחת על ידי בעלי דין, שמכיוון שבורר, דרך כלל, אינו כפוף לדין המהותי ויכול להחליט ״לפי מיטב
שפיטתו״ ולא בהתאם להוראות חוקי התכנון והבניה, יש בכך משום התניה אסורה כנגד חוקים קוגנטיים
אלה, ואשר על כן אין להעביר מחלוקות בנוגע לליקויי בניה לבוררות.

כבר לפני כ-12 שנה קיבל בית משפט השלום בנתניה טענה שכזו, ובעקבותיה החליט שלא להעביר סכסוך
בעניין ליקויי בניה לבוררות. ערעור שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה, ובית
המשפט, מפי כב׳ השופטת ורדה אלשיך, אישר את פסק דינו של בית משפט השלום. בין שאר דבריה קבעה
כב׳ השופטת: ״מאמצת אני את קביעתו של בית משפט השלום כי הליקויים נשוא בקשה זו עוסקים
בחריגה ואי התאמה לתקנות התכנון והבניה, כמו גם לאי התאמה לתקני התברואה ולתקנים ישראליים,
ולפיכך אין מקום להליך בוררות שבו פוסק הבורר לפי מיטב שפיטתו. התקנים והתקנות אינם נושא
לבוררות ולמיטב שפיטתו של בורר הוראות אלו הינן קומטיות ולכן כל התניה לגביהן בטלה מעיקרא,
לפיכך המקום המתאים להכרעה בסכסוך זה הינו בבית המשפט בו השופט פוסק לפי המשפט המהותי
החל״.
בפסק דין אחר אימץ בית המשפט המחוזי בתל אביב גישה זו ופסק כנגד העברת עניין שדן בליקויי בניה
לדיון בבוררות, כשהוא קובע כי: ״ניתן לומר כי התניה בדבר אי הנמקת פסק הבוררות מהווה התניה
אסורה על חוק המכר (דירות). כאשר פוטרים את הבורר מחובת הנמקה אין הצדדים יודעים האם פסק
הבורר בהתאם לדין המהותי ועל פי החובות המוטלות על הקבלן מכוח חוק המכר (דירות) – חובות
קוגנטיות שאין להתנות עליהן אלא לטובת הרוכש.׳׳

לעומת פסיקות אלה של בית המשפט המחוזי בת״א, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים פסיקה הפוכה:
״כפי שאני רואה את הדברים, סעיף בוררות בחוזה אחיד, שבין קבלן לבין רוכש דירה, המפנה להכרעת
בורר מקצועי (דוגמת מהנדס בנין) כל סכסוך שיתגלע ביניהם בעניין ליקויי בניה בדירה, אינו יכול
כשלעצמו להיחשב כתנאי מקפח… נהפוך הוא: יש היגיון מעשי רב במינויו של בורר מקצועי ואובייקטיבי
להכרעה בסכסוכים הנסובים על ליקויי בניה העלולים להתגלות בדירה. ומן המותר להזכיר בהקשר זה,
כי גם בית המשפט נוהג למנות מהנדסי בנין כמומחים מטעמו, עת הוא דן בתביעות בגין ליקויי בניה…״.
בהתבסס על פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בירושלים, אישר בית משפט השלום ברחובות, באחד
מפסקי הדין שלו, את מינויו של מהנדס-בורר לדון בעניין ליקויי בניה.
לאחרונה נדון ערעור בפני בית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי בת״א, בו אישר בית
המשפט להעביר סכסוך בעניין ליקויי בניה לדיון בבוררות. בפסק דינו של בית המשפט העליון נכתב
כדלהלן: ״בהמלצת בית המשפט חזרה בה המערערת מערעורה והוא נמחק. נציין מעבר לנדרש, כי
מקובלים עלינו הניתוח המשפטי ומסקנות בית המשפט המחוזי בפסק הדין נשוא ערעור זה.״
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי כנגדו הוגש הערעור הנדון, פסק בית המשפט כי: ״אכן סעיף 3 לחוק
קובע שאין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים. כך לגבי הסכם שאינו
חוקי, שאינו מוסרי, שנוגד את תקנת הציבור והסכם הסותר הוראות של דינים קוגנטים, להבדיל מדינים
דיספוזיטיבים. לכן צדדים אינם יכולים להתקשר בהסכם כלשהו אס הוא נוגד את החוק – תניית בוררות
לגבי הסכם כזה אינה תקפה. כאשר מדובר בהסכם קבלני למכירת דירה, שהקבלן התחייב בהסכם לספק
דירה לפי מפרט טכני שהוא בהתאם לחוק ולתקנות – הרי שברור שמדובר בהתחייבות חוזית תקינה
לחלוטין. המפרט הטכני הוא שקובע את כל התחייבויותיו של הקבלן, ואין טענה שהקבלן התחייב
למפרט שעומד בניגוד לחוק ולתקנות. הסכם בוררות בשאלה האם הצדדים קיימו את ההסכם או האם

למפרט שעומד בניגוד לחוק ולתקנות. הסכם בוררות בשאלה האם הצדדים קיימו את ההסכם או האם
הקבלן עמד בהתחייבויותיו אם לאו – הינו תקף ובר אכיפה. ראה בענין זה דברי כב׳ השופטת אליעז בה״פ
1644/00 : ״לא תישלל סמכות הבורר לדון בנושא קונסטיטוציוני, אם למעשה מדובר בסכסוך כספי. יש
לשאול האם הציווי הקוגנטי שאין להתנות עליו, בא לידי ביטוי ממשי והוא עיקרה של המחלוקת, אם לאו.
והיה ובסופו של מיון הטענות תעמוד מחלוקת ממונית, תוכרע המחלוקת בבוררות…״.
ליקויי בנייה הינם בבחינת אי-התאמה על פי חוק המכר (דירות), והם נוגדים גם, דרך כלל, את הוראות
המפרט הטכני. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע בעניין זה כי: ״העובדה שנטען כי הקבלן חרג
מהתחייבותו במפרט הטכני ובנה בניגוד להסכם, תוך הפרה של תקנות התכנון והבניה, אינה הופכת את
תנית הבוררות לחסרת תוקף. יש לאבחן בין מצב שמדובר בהתחייבות בלתי חוקית כגון התחייבות לבניית
דירה בניגוד להוראות החוק והתקנות, התחייבות שאינה ניתנת לקיום בהיותה בלתי חוקית, ולכן איננה
תקפה, והסכם בוררות לגביה אינו תקף; לבין מצב שמדובר בבניה שנעשתה בניגוד למפרט הטכני שכלל
התחייבויות לגיטימיות וחוקיות, שאז מדובר בהפרה חוזית. לגבי התחייבות בלתי חוקית אין תוקף לתניית
בוררות, כפי שנקבע בסעיף 3 לחוק, ואולם כאשר מדובר בליקויי בניה כמו במקרה זה – תנית בוררות בין
הצדדים תקפה לחלוטין…״. לסיום דבריו קבע בית המשפט המחוזי, בהדגשה, במקור, כי: ״טענות בנין
ליקויי בכיה מטיבו הו ראויות ומתאימות ביותר להידון בפני בורר.״
מאחר והערעור נמחק, והעניין לא נדון לגופו ע״י בית המשפט העליון, אין דבריו בבחינת ״תקדים מחייב״,
אולם מהערת־אגב שלו ניתן ללמוד מה תהיה גישתו לכשהשאלה תעלה על שולחן דיוניו בעתיד.

במקרה אחר : אי.אי.סי.אי אינטרנשיונל בע"מ חברת הבניה אי.אי.סי.אי אינטרנשיונל חתמו הסכם לרכישת זכויות במגרש ולבניית בית מגורים עליו. כן נחתם באותו יום בין המשיבים למבקשת והמשיבה הפורמלית הסכם לביצוע עבודות הבניה. המשיבים מצאו ליקויי בנייה שונים במבנה, ופנו לאגודת המהנדסים והאדריכלים לצורך מינוי מומחה על פי הסכם הבניה כדי שיכריע בעניינים הטכניים-מקצועיים הקשורים בטענותיהם. המבקשת לא התייצבה בפני המומחה ואילו החברה הקבלנית הודיעה כי ניתן נגדה צו הקפאת הליכים. עקב כך דרשו המשיבים מינוי בורר על פי המוסכם בהסכם הבנייה. לאחר שהמבקשת לא הגיבה גם לדרישה זו, פנו המשיבים לבית-המשפט כדי שימנה בורר על פי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ד-1984. בית-המשפט נענה לבקשה ומינה בורר. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור. לטענתה, בירור הסכסוך בבוררות ייסב לה נזק בשל פיצולו הדיון מההליך המשפטי בינה לבין קבלני המשנה, וכן כי חלק מהטענות נוגעות להסכם המכר של המקרקעין ולא להסכם הבניה בו נקבעה תניית הבוררות.
בית-המשפט העליון דחה את הבקשה:סמכות מינוי בורר על פי סעיף 8 לחוק הבוררות הינה סמכות שבשיקול דעת. שיקול דעת זה מופעל בהשראת שני ערכים שראוי לקדם בהקשר זה: האחד – ליתן ממשות ותוקף לכוונה החוזית של הצדדים כפי שהיא משתקפת בהסכם הבוררות, ולא לסכלה; והשני – לעודד את הפעלתו של מוסד הבוררות, המהווה חלופה חשובה וראויה להכרעה במחלוקות בערכאות השיפוט. שיקוליו של בית-המשפט בדונו בשאלה האם יש להימנע ממינוי בורר, דומים לשיקוליו בשאלה האם יש להורות על עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, כאשר בשני המקרים, יש לבחון האם מתקיימות נסיבות כבדות משקל המצדיקות סטייה מהעיקרון המורה כי יש לכבד את הסכם הבוררות. השיקולים הרלוונטיים לעניין זה כוללים הן שיקולי צדק הנוגעים לבעלי הדין עצמם ולמערכת היחסים ביניהם, והן אינטרסים כלליים הנעוצים באינטרס ציבורי רחב. בחירת דרך הכרעה המבוססת על מנגנון מסוכם, שאינה מצריכה היזקקות לבית-המשפט, היא חשובה ויעילה, במיוחד מקום שמדובר בשאלות מקצועיות פרטניות שהכרעה שיפוטית רגילה אינה חיונית לבירורן.
מנגד, האפשרות כי הליך הבוררות לא ימצה את בירור המחלוקת בין הצדדים, אלא יידרשו דיונים נוספים בערכאות שיפוט רגילות, עשוי לשמש, במקרים מתאימים, עילה שלא לקיים את הליך הבוררות. ומנגד, מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות, ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל. על אחת כמה וכמה כך, כאשר הצדדים להסכם הבוררות צפו מראש כי בוררות ביניהם עשויה להקיף רק חלק מן הצדדים המעורבים, וקבלו זאת על עצמם. בענייננו, הצדדים להסדר הבוררות הניחו כי קיום הבוררות אינו מותנה במעורבות הכרחית של החברה הקבלנית. הבוררות התכוונה להכריע במחלוקות אפשריות בין המבקשת למשיבים, וזאת ניתן לעשות בלא זיקה הכרחית לחברה הקבלנית ולקבלני המשנה. האחריות של החברה הקבלנית ושל קבלני המשנה נוגעת בעיקרה למערכת היחסים המשפטית בינם לבין המבקשת, והיא תוכל להתברר, במידת הצורך והאפשרות, בנפרד ובלא זיקה הכרחית לבוררות. הסוגיות העולות על פי הסכם המכר ואלה הנוגעות לליקויי בנייה מכוח הסכם הבנייה הן שונות זו מזו, ואין סיבה טובה שלא לדון בסוגיות האחרונות במסגרת בוררות מהטעמים שהובאו לעיל, ובהינתן מהותן המקצועית-טכנית שההכרעה בהן מחוץ לבית-המשפט מתאימה ורצויה.

האם בית המשפט יתערב?
שאלה אחרת היא האם בית המשפט ימנה בורר?
סעיף 8(א) לחוק הבוררות קובע:
"נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות, ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן, בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי.

הצדק עם בית המשפט המחוזי בהנחתו כי סמכות מינוי בורר על פי סעיף 8 לחוק הבוררות הינה סמכות שבשיקול דעת , כדברי השופט ברק, שם:

"סעיף 8 לחוק הבוררות מעניק סמכות לבית-המשפט למנות בורר במקום שהצדדים לא עשו כן. אין סעיף 8 לחוק הבוררות מטיל חובה על בית-המשפט לעשות כן. סמכותו של בית-המשפט סמכות שבשיקול דעת היא. זו היתה ההלכה לפי הדין הישן , וזהו הדין על-פי חוק הבוררות. כעיקרון, יעשה בית-המשפט שימוש בשיקול דעתו וימנה בורר לצדדים, שכן בכך הוא מקיים את ההסכם בין הצדדים. ומונע סיכולה של כוונתם המשותפת בעת כריתת ההסכם . עם זאת, במקרים מיוחדים רשאי בית-המשפט שלא למנות בורר לצדדים. כפי שאומר השופט מני: 'בענין זה נטיית בית-המשפט היא לקיים את ההסכם בין הצדדים (וכי) נחוצים נימוקים כבדי משקל, כדי להניע את בית-המשפט לדחות בקשה למינוי בורר ועל-ידי כך לאפשר לצד אשר הסכים לבוררות להשתחרר מהתחייבותו זו' .

כפי שהובהר באותו ענין, שיקול דעת זה מופעל בהשראת שני ערכים שראוי לקדם בהקשר זה: האחד – ליתן ממשות ותוקף לכוונה החוזית של הצדדים כפי שהיא משתקפת בהסכם הבוררות, ולא לסכלה; והשני – לעודד את הפעלתו של מוסד הבוררות, המהווה חלופה חשובה וראויה להכרעה במחלוקות בערכאות השיפוט. חלופה זו משלבת גמישות בסדרי הדין ולעיתים אף במשפט המהותי, ומאפשרת מיצוי הדיון במחלוקת במהירות, ביעילות ובאמצעות גורמים מקצועיים בעלי מומחיות, שמומחיותם עשויה להיות רלבנטית לענין. העקרונות לפיהם ראוי לכבד הסכמי בוררות, והאינטרס הציבורי לחזק את מוסד הבוררות, הם העומדים ביסוד הכלל כי נדרשים שיקולים כבדי משקל כדי להניא את בית המשפט מלמנות בורר לביצוע הסכם בוררות כאשר הוא מתבקש לכך.
שיקוליו של בית המשפט בדונו בשאלה האם יש להימנע ממינוי בורר, דומים לשיקוליו בשאלה האם יש להורות על עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, כאשר בשני המקרים, יש לבחון האם מתקיימות נסיבות כבדות משקל המצדיקות סטייה מהעקרון המורה כי יש לכבד את הסכם הבוררות ,. מגוון השיקולים שניתן להעלות כנגד אכיפת הסכם בוררות הוא רחב, ומערב הן שיקולי צדק הנוגעים לבעלי הדין עצמם ולמערכת היחסים ביניהם , והן אינטרסים כלליים הנעוצים באינטרס ציבורי רחב .

בעניין יורו ישראל נדון הנושא של אפשרות בוררות לגבי פירוש חוזה הרכישה ולא לגבי הליקויים עצמם . להסכמי הרכישה המהווה שטר בוררות על פי חוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (נכתב:
"אנו הח"מ מאשרים כי בכל מחלוקת שתתגלה באשר לליקויים בדירה ו/או תיקונים שיתבקש הקבלן לבצע ולא ביצע ו/או באשר לטענה שעניינה שטח הדירה ו/או באשר לבנוי ו/או שיבנה במקרקעין ו/או באשר לליקויים שתוקנו ו/או שלא תוקנו ו/או פרשנות מכל סוג שהוא נשוא הסכם זה בכל הנוגע לתיקונים וליקויים ו/או באשר לטענה בענין מועד מסירת הדירה יועבר הדבר לבורר שימונה ע"י לשכת המהנדסים והאינג'ינרים באזור הדרום ובמידה ולא ימונה בורר באזור הדרום תופנה הבקשה למינוי בורר ללשכת המהנדסים והאינג'ינרים הארצית אשר ימנו מומחה שישמש כבורר והחלטתו תחייב את הצדדים לכל דבר וענין. הבורר לא יהא כבול בדיני הראיות ולא יהא מוגבל בזמן למתן דינו"

ב"כ המשיבים טענו בכתב התביעה, כי התנאי הוא מקפח בהיותו קובע, כי מחלוקת משפטית תימסר להכרעת הבורר וכן לנוכח העובדה, שמינוי הבורר ע"י לשכת המהנדסים באזור הדרום, נועד להבטיח זיקה, בין בפועל ובין בכוח, בין הבורר לבין הנתבעת.ב
אמנם סעיף 4(10) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 קובע חזקת קיפוח, כאשר
"תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררות או מקום הבוררות".ו

ולכן נקבע כי בנסיבות העניין, רצוי, כי המחלוקות בין הצדדים (קבלן ורוכש דירה) תתברר בפני בורר. בין היתר, מדובר בהוזלת עלויות (ופישוט הליכים) הן למבקשת והן למשיבים. הוזלה שמן הסתם מצאה ביטוי בחוזה שבין הצדדים.
מכל מקום, בורר רשאי להיוועץ עם בר סמכא ואף הוא יכול להתייעץ עם עורך דין בקשר לשאלה משפטית שמתעוררת בדיון בפניו.
"במקרה זה, רצוי שיידע את הצדדים מראש על כוונתו זו, ואף יתייעץ עמם בדבר אישיותו של היועץ המשפטי אליו יפנה. כן רצוי, שיאמר להם לאחר מכן מה העצה שקיבל, כדי שיוכלו לטעון בפניו בנוגע לכך, אם יראו לנכון. יש לזכור, שהעצה שיקבל אינה מחייבת אותו – סמכות ההכרעה היא של הבורר בלבד" .

3 סיכום
העבודה הנוכחית עסקה בנושא בוררות בליקוי בניה.
בוררות הפכה בשנים האחרונות לנוהג נפוץ, בעיקר בשל התמשכות הדיונים בבתי המשפט הרגילים. מערכת בתי המשפט מנסה להפנות את התובעים להליכים אלו, אולם לא תמיד בהצלחה. רשמי בית המשפט, אפילו לפני הליכי הפישור וטרום משפט מציעים לצדדים לפנות לבוררות, ומסכימים להחזיר את אגרת בית המשפט. ניתן למסור לבוררות מכח חוק הבוררות גם סכסוך כלכלי ולא רק סכסוך משפטי. הבוררות מסורה למי שהצדדים הסכימו עליה. כך לדוגמא אם הצדדים רוצים לדון לפי דיני תורה הם יכולים לסור לבית דין רבני ולחתום על הסכם בוררות. הסכם זה מחייב את הצדדים, אולם ניתן לערער עליו לבית המשפט. כמו כן ניתן לערער על שיקול דעתו של הבורר. לא ניתן להסכים על הליכי בוררות על נושאים שאין להתנות עליהם. הדוגמא הקלאסית היא מדיני עבודה דוגמאת פיצויי פיטורין.

תביעות על ליקוי בניה הם מעצם טבען ארוכות מאוד. יש להביא מומחים ולעיתים אף יותר מאחד והעלויות גבוהות מאוד. אין כמעט דייר שלא תובע בגין ליקוי בניה ובתי המשפט כורעים תחת עומס התביעות. עם זאת היתה הווה אמינא לפסול זאת לאור סעיף 3 לחוק הבוררות, אולם בשני פסקי הין שהובאו לעל בית המשפט קבע חד משמעית כי הדבר יכול להיות מסור לבוררות.
הדבר יעיל מעצם מהות הבוררות. על פי חוק הבוררות הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי-הדין הנוהגים בבתי-המשפט. הבורר חייב לנהל פרוטוקול ולרשום בו את עיקרי הדיון, אך צורת הניהול מסורה במידה רבה לשיקול דעתו ואם מכיל הפרוטוקול את החומר הדרוש לבורר למילוי תפקידו כראוי לא יתערב בית המשפט, אף אם חסרים בו פרטים אחדים.

מעבר לכך ההליך יהיה יותר זול, יותר מהיר ויתכן כי הבורר יצליח לפשר בין הצדדים. והעומס על בתי המשפט יקטן ויופנה לעניינים חשובים יותר

4 ביבליוגרפיה
אגמון איתן, "חוזה עבודה אישי מול הסכם קיבוצי", משאבי אנוש, מאי 1995.
אוטולנגי סמדר, בוררות, דין ונוהל, תל-אביב, 2005
ברק, אהרון,"ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית – היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פיסקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט, לח, ב1, 1989.
מרוני מרדכי, בוררות בסכסוכי עבודה, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1985.
כץ, יוסף. "בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט, לג, עמ' 182.

בבית המשפט העליון

רע"א 10723/05

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקשת: אי.אי.סי.אי אינטרנשיונל בע"מ

נ ג ד

המשיבים: 1. אבי גבאי
2. אורית גבאי
משיבה פורמלית: 3. משה שניידר חברה קבלנית בנתניה בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.10.05 בבש"א 4493/05 שניתנה על ידי כבוד הנשיא א. גורן


בשם המבקשת: עו"ד גיל רון ועו"ד יניב מטלס

בשם המשיבים 1,2: עו"ד רוני חרמון

להחלטה במחוזי (9.10.05): בשא (ת"א) 4493/05 אבי גבאי נ' א.א.סי.אי. אינטרנשיונל בע"מ, א' גורן

מיני-רציו:
* בוררות – מינוי בורר – על-ידי בית-משפט

החלטה

7. הסדרי בוררות בין צדדים לחוזי בנייה משרתים מטרות חשובות, הן אינדיבידואליות לצדדים עצמם, והן כלל מערכתיות. בחירת דרך הכרעה המבוססת על מנגנון מסוכם, שאינה מצריכה היזקקות לבית המשפט, היא חשובה ויעילה, במיוחד מקום שמדובר בשאלות מקצועיות פרטניות שהכרעה שיפוטית רגילה אינה חיונית לבירורן. ההיזקקות לבוררות בתחום זה היא מעשית ויעילה, ועשויה להיות גם זולה וחסכנית יותר. מנגד, האפשרות כי הליך הבוררות לא ימצה את בירור המחלוקת בין הצדדים, אלא יידרשו דיונים נוספים בערכאות שיפוט רגילות, עשוי לשמש, במקרים מתאימים, עילה שלא לקיים את הליך הבוררות. ומנגד, מקום שקיום הליכים שיפוטיים נוספים כאמור אינו ברור מאליו, וכאשר מערכת היחסים בין הצדדים לבוררות עומדת לעצמה, ואינה מושפעת בהכרח מהליכים נוספים בין צדדים נוספים, לא קמה עילה לסכל את הליך הבוררות, ואין הצדקה להוליך את הצדדים להסכם הבוררות להליך שיפוטי ארוך ומסורבל. על אחת כמה וכמה כך, כאשר הצדדים להסכם הבוררות צפו מראש כי בוררות ביניהם עשויה להקיף רק חלק מן הצדדים המעורבים, וקבלו זאת על עצמם (ע"א 2889/01 מן תעשיות שימורי מזון נ' שיא אחזרות בע"מ, פד"י מז(1) 93, 96).

8. בענייננו, הצדדים להסדר הבוררות הניחו כי קיום הבוררות אינו מותנה במעורבות הכרחית של החברה הקבלנית, ובהשתתפות קבלני המישנה במקצועות השונים שנראה, על פני הדברים, כי לא היתה יריבות ביניהם לבין המשיבים. הבוררות התכוונה להכריע במחלוקות אפשריות בין המבקשת למשיבים, וזאת ניתן לעשות בלא זיקה הכרחית לחברה הקבלנית ולקבלני המישנה. האחריות של החברה הקבלנית ושל קבלני המישנה נוגעת בעיקרה למערכת היחסים המשפטית בינם לבין המבקשת, והיא תוכל להתברר, במידת הצורך והאפשרות, בנפרד ובלא זיקה הכרחית לבוררות.

גם הטענה כי חלק מהתביעה של המשיבות נוגעת להסכם המכר ולא להסכם הבנייה אינה עילה טובה שלא לקיים את הבוררות ולמנות בורר. בהנחה שחלק תביעה זה אינו נושא לבוררות, אם ובמידה שהמשיבים יעמדו על תביעתם בהיבטים אלה, יהיה צורך להביא את הענין בפני ערכאה שיפוטית; הסוגיות העולות על פי הסכם המכר ואלה הנוגעות לליקויי בנייה מכח הסכם הבנייה הן שונות זו מזו, ואין סיבה טובה שלא לדון בסוגיות האחרונות במסגרת בוררות מהטעמים שהובאו לעיל, ובהינתן מהותן המקצועית-טכנית שההכרעה בהן מחוץ לבית המשפט מתאימה ורצויה.

9. בנסיבות הענין, אין, אפוא, מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בהחליטו על מינוי בורר, ולא קמה עילה להתערבות בהחלטתו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.

ניתנה היום, א' בניסן תשס"ו (30.3.06).

5129371
54678313אילה פרוקצ'יה 54678313-10723/05
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05107230_R01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

www.nevo.co.il
____________________________________________________________________________________________________
בשא (י-ם) 2730/03‏ ‏ יורו ישראל י.ש. בע"מ נ' אלי רן
____________________________________________________________________________________________________
בתי המשפט
בית משפט השלום ירושלים בשא 2730/03
בתיקים עיקריים: 2241/03
2242/03
לפני: כבוד הנשיא אמנון כהן, שופט מחוזי תאריך: 17/03/03


בעניין: יורו ישראל (י.ש.) בע"מ
4.1.1 ע"י ב"כ עו"ד ר. וינברג' ו/או רן בסה המבקשת
נ ג ד
1. אלי רן
2. אלי דנה
3. אביטל אטיאס שרון
4. אטיאס סמי
5. ז'נו (כהן) ענת
6. ז'נו גל
7. מלול שרון
8. מלול יגאל
9. בוטבול ליז
10. גואלי אלירן
11. גואלי דנ ה
12. קוקה שמואל
13. קוקה נעמה
ע"י ב"כ עו"ד בעז ארד ואח' המשיבים

בקשה בה ביקשה המבקשת לבטל במעמד צד אחד צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד והחלטות נוספות שניתנו בעניין זה במעמד צד אחד.
החלטה

ביום 12.03.02 הוגשה הבקשה דנן, בה ביקשה המבקשת לבטל במעמד צד אחד צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד והחלטות נוספות שניתנו בענין זה במעמד צד אחד